לימודי רפואה באירופה עם רוטציות קליניות בישראל
לימודי רפואה בחו”ל, בפקולטות בינלאומיות דוברות אנגלית, אורכים שש שנים ונחשבים ללימודים איכותיים ומאתגרים ביותר. משך הלימודים מתחלק לשתי תקופות, התקופה הפרה-קלינית והתקופה הקלינית. משך כל תקופה שלוש שנים.
הלימודים הפרה קליניים באירופה מאפשרים לסטודנט הישראלי התנסויות מעשיות שלסטודנט לרפואה בישראל כמעט ואין.
לימודי רפואה באירופה – השנתיים הראשונות
לימודי אנטומיה משלבים ברוב האוניברסיטאות, נתיחת גופות על בסיס שבועי. בני אדם התורמים את גופם למדע עוברים תהליך שימור שנימשך שנים, על מנת שסטודנטים לרפואה ילמדו אנטומיה מעשית, של לראות ולגעת, ואפילו לנתח. התחושה של אחיזת סכין המנתחים בשלב מוקדם כל כך של הלימודים, בשנה ראשונה, מרגשת ומאתגרת מאוד. סטודנטים שחודשים ספורים לפני, לא האמינו שחלום הרפואה אפשרי בכלל, עומדים בחדר הנתיחות, מקלפים את העור, מפרידים את השרירים והעצמות, ואת האיברים הפנימיים, ולומדים רפואה ממש כמו שלמדו אבותינו הרופאים, ממש כמו לפני מאות שנים.
משם ממשיכים הסטודנטים לשנה שניה, לימודי פיזיולוגיה וביוכימיה. ללמוד את תפקוד המערכות בגוף האדם, הן ברמת האיברים והן ברמת האטומים והמולקולות. הידע הנדרש מהסטודנטים, הירידה המעמיקה לפרטים, והשינון הבלתי פוסק של מולקולות ותהליכים מולקולריים הופכים את השנתיים הראשונות למאתגרות וקשות ביותר. מהסטודנטים נדרשת למידה בלתי פוסקת, יום יומית, כשמונה עד ארבע עשרה שעות ביממה, למידה מסורתית שמטרתה לאתגר את התלמידים וגם לסנן את אלה שאינם מתאימים לרמת הקושי וליכולת הנדרשת מהם.
אך באירופה האתגר של קבלה ללימודי רפואה הוא רק המדרגה הראשונה, בטיפוס אל מגדל חלום הרפואה שנימשך שש שנים ומכיל מגרדות רבות ומאתגרות. חלקן נמוכות וקלות לטיפוס יותר, כגון לימודי השפה הלטינית וקורסי המדע הבסיסיים, וחלקן גבוהות וקשות לטיפוס, כגון קורסי הליבה של הרפואה- אנטומיה, פיזיולוגיה וביוכימיה.
לימודי רפואה באירופה – השנה השלישית
כאשר עברו הסטודנטים, הלומדים רפואה בפקולטות בינלאומיות דוברות אנגלית באירופה, את השנתיים הראשונות, יורדת להם אבן מהלב. הפרופסורים מודיעים לסטודנטים בקול רם ושמח שהחלק הקשה והמסנן של לימודי הרפואה כבר מאחוריהם, החלום כעת נראה ומרגיש אפשרי להשגה.
ואז מגיעה השנה השלישית, ומביאה איתה אתגרים נוספים. קורס פתולוגיה שהוא הגדול והמקיף ביותר בלימודי הרפואה. לאחר שלמדו הסטודנטים כיצד עובד הגוף באופן תקין, כעת לומדים על מנגנוני מחלות. הקורס קשה, אולי הקשה ביותר, אך גם המעניין ביותר. הסטודנטים בוקעים מהביצה והופכים לאפרוחי רפואה קטנים. בקורס זה נחשפים הסטודנטים לנתיחות רבות של גופות ‘טריות’, שאינן משומרות בפורמלין. השלב הזה קשה יותר, מאתגר יותר גם מבחינה נפשית. הסטודנטים מבינים שגופות משומרות אינן נראות אמיתיות כפי שנראות בקורס הזה. כאן נחשפים הסטודנטים למוות שקרה לאחרונה, וזהו עוד שלב חשוב בהתבגרות הנפשית של הסטודנטים ובחישול המנטלי של הרופאים לעתיד.
בנוסף לקורס הפתולוגיה קיימים בשנה השלישית אתגרים נוספים, קורס פתו-פיזיולוגיה המלמד על מנגנונים מפורטים ותסמיני מחלות, קורס מיקרוביולוגיה המלמד על המזיקים- נגיפים, חיידקים ופרזיטים. וההתחלה של קורס הפרמקולוגיה, המלמד על מנגנונים מורכבים של תרופות, בהן עתידים הרופאים להשתמש יום אחד.
שלושת השנים הראשונות חלפו, הסטודנטים הם כבר בעלי ידע תיאורטי רב. הם מבינים היטב כעת את המבנה והתפקוד התקין של גוף האדם, את מנגנוני המחלות ומחוללי המחלות, ואת מנגנוני הריפוי והתרופות.