מהי מכינה ללימודי רפואה?
חולמים להיות רופאים? האם אתם רואים במדע הרפואה שליחות ולא רק קריירה?
מסתבר שאתם לגמרי לא לבד.
מאות מועמדים ניגשים מדי שנה למבחני המיון והקבלה לבתי הספר לרפואה בישראל, שעקב מחסור במקומות לימוד, מקשיחים את תנאי הקבלה אליהן משנה לשנה, למרות המחסור הרציני ברופאים במערכת הבריאות של ישראל.
אחת ההשלכות הכבדות של שיטת המיון והקבלה ללימודי רפואה בארץ היא, שהתשובה לשאלה כמה שנים זה לימודי רפואה, היא ברוב המקרים – הרבה יותר משבע שנות הלימוד עצמן.
כדי לקבל מושג אמיתי לגבי משך הזמן שלוקח מהרגע שבו מחליטים להיות רופאים, עד הרגע שזוכים בתואר הדוקטור הנכסף, צריך לקחת בחשבון את אורכו הבלתי סביר של תהליך המיון והקבלה ללימודים.
לפני שנתחיל לדון בנושא מכינה קדם אקדמית לרפואה, הבה נסקור את האפשרויות העומדות בפני צעירים ישראלים החולמים להתקבל לבית ספר לרפואה.
בישראל קיימות 2 תכניות ללימודי רפואה – התכנית השש שנתית והתכנית הארבע שנתית. לכל בית ספר לרפואה רף שונה ואופן חישוב ציוני קבלה שונים, כשמדי שנה תנאי הקבלה ללימודי רפואה הולכים ומתקשחים.
ליצירת קשר לחצו כאן 0533480444
תנאי הקבלה ללימודי רפואה בישראל:
- באוניברסיטת בן גוריון על מנת להגיע לשלב הראשוני של המיונים נדרשים ציון סכם 735 (תעודת בגרות + פסיכומטרי) ובתנאי שהוציא מעל 680 בפסיכומטרי.
- בית הספר לרפואה בטכניון דורש ממוצע בגרויות ופסיכומטרי של 93.7, כלומר ממוצע בגרויות של 115 ופסיכומטרי 737 בכדי להיכנס למבחני המיון התובעניים.
- בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב דורש ציון סכם של 718.21, כלומר ממוצע בגרויות גבוה מאד עדיין ידרוש מהמעומדים ללימודים ציון פסיכומטרי של 740
- בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית דורש פסיכומטרי 740 וממוצע בגרויות גבוה
תנאי הסף הללו מייצגים בסביבות 3% מקרב האוכלוסייה בישראל, וכדי לצלוח אותם נאלצים מרבית המועמדים לשפר את הבגרויות ולשפר את ציון הבחינה הפסיכומטרית כמה וכמה פעמים. אלא שתנאי הסף מהווים את השלב הראשוני בלבד של המיונים
נניח ששיפרתם בגרויות מספר פעמים וניגשתם לבחינה הפסיכומטרית פעמיים-שלוש על מנת להגיע לציון כה גבוה המייצג כ-3% מהאוכלוסייה בישראל, מה קורה לאחר מכן?
השלבים הבאים כוללים, בין השאר, מעבר מבחן GRE (למי שפונים אל התכנית הארבע שנתית), בחינות מו”ר ומרק”ם, כמו גם מבדקי אישיות קוגניטיביים, סימולציות וראיונות אישיים. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמועדי בחינות הבגרות והפסיכומטרית הנם קשיחים ואילו בחינות מו”ר ומרק”ם מתקיימות רק אחת בשנה.
המשמעות היא שמועמדים נאלצים להעביר כמה שנים מחייהם בניסיון להתקבל ללימודי רפואה בישראל. אחת האפשרויות שעומדות בפני המועמדים היא הרשמה אל המכינה לרפואה במוסד האקדמי שבו הם מעוניינים ללמוד.
בנוסף, כל בית ספר לרפואה רשאי לשנות את תנאי הקבלה ואת מסלול המיון כאוות נפשו, כשבפועל המשימה הופכת לקשה משנה לשנה.